הספרייה המתחדשת – סדרת כתבות חדשה
הרלוונטיות של הספרייה הציבורית בעתיד מעסיקה את עולם הספריות ללא הרף. מחד, במחקרים רבים הוכחה תרומתה החשובה של הספרייה לקהילה בה היא יושבת בין היתר בגלל אוסף התכונות הייחודיות לה: חינמית, על מעמדית, דמוקרטית, מפיגה בדידות ועתירת ידע. בעולם המערבי ספריות ציבוריות נחשבו תמיד לאחד המוסדות המרכזיים בעיר. בערי אירופה וארה"ב שמור להן מקום מרכזי בתכנון העירוני, שמבטא את חשיבות הספרייה כמרכז ידע ואת תפיסת הספרייה כמרחב פתוח ונגיש למפגש ובילוי.
גם בעיניי הציבור הספרייה היא חלק מהותי מאורח החיים – מחקר של מכון Pew
, שפורסם במאי 2013, הראה שלרוב ההורים הערכה עמוקה למשאב אחד עבור ילדיהם והוא הספרייה. הם רואים את החשיבות של הספריות הציבוריות בקידום האוריינות ואהבת הקריאה, מקור גישה לחומרים טכניים, מנהיגות בטכנולוגיה, תומכים בכך שלספריות יהיה תפקיד פעיל בחיים הציבוריים של קהילותיהם כולל תכניות לימוד קריאה בגיל מוקדם ובחינם לילדים.
מאידך, ישנה הסכמה כי הספריות הולכות ומאבדות רלוונטיות רק כמקום לאחסון ספרים והשאלה וצריכות לשמש יותר: כמקור מידע, כמרכז תרבותי – חברתי שממלא תפקיד מרכזי בפעילות שעות הפנאי של התושבים וכגורם משפיע בקהילה ומסייע בחינוך. הערכה היא שבעתיד הרחוק יותר חשיבותן תהיה כמרכז לשימור והפצה של ידע וכמרכז קהילתי משוכלל ורב תכליתי.
ואכן, אחת המגמות לה אנו עדים בשנים האחרונות היא התרחבות תפקידי הספרייה, עם דגש על העמקת מעורבותה של הספרייה בקהילה. במאמר המקושר מתוארים האתגרים והציפיות מהספרייה החדשה: "ספריות ציבוריות הופכות פלטפורמות ללמידה, יצירתיות וחדשנות פותחות בפנינו דרך חדשה ומסייעות לקהילות לגשר על פערים כלכליים וחברתיים"
דוח איגוד הספריות בארה"ב 2014 ( ALA
) – שם בעדיפות עליונה את נושא ההשתנות המתמשכת של הספריות והראה שהספרייה המשתנה מעמיקה את מעורבותה בקהילה במגוון תחומים ומטפלת כיום גם בנושאים חברתיים, כלכליים וסביבתיים כולל שותפויות עם ממשלות וארגונים ומגיבה למגוון רחב של צרכים מתמשכים ומתעוררים.
בסדרת המאמרים הקרובה נסקור את השינויים העוברים על הספריות הציבוריות- בתחום החינוכי, החברתי, המבני, בניהול המידע והנגשתו, בסוגי המידע המגוונים והחדשניים שהספריות מציעות למשתמשים שלהם ובהתרחבות תפקידי הספרייה. בנוסף, נבחן את החידושים הטכנולוגים הצפויים להיכנס לתחום ואלו השפעות יהיו להם על מקצוע הספרנות בכלל ומעמד הספרנים בפרט. עוד נסקור דוגמאות מהארץ ומהעולם ונסביר על אופן היישום של פתרונות אלו במערכת IDEA Lib
.
המאמר הראשון בסדרה – הספרייה הציבורית – מתרחבת למרכז מידע וידע לתושבים ולקהילה.
עוד מהדוח של מכון המחקר האמריקאי Pew
, שהתבסס על סקר שנערך בקרב כ-5,000 אזרחי ארה"ב, עולה כי האמריקאים מעריכים במיוחד את הגישה לחומרים ומשאבים לקידום אוריינות בקרב בני משפחתם וסביבתם. מלבד השימושים 'הרגילים' שבספרייה לצורכי עיון, השאלת ספרים וכיו'ב, מסתמנת מגמת התחזקות של תפיסת התושבים את הספרייה (77% מהאמריקאים) כמקור של גישה לאינטרנט ושירותי מידע כלליים.
ההתבססות על טכנולוגיות המידע כמו מחשבים, אינטרנט ומחשבי-לוח (טאבלטים), משנה את מיצובה ותפיסתה של הספרייה בקרב הקהילה, ממקום של קריאת ספרים, למרכז מידע המעניק שירותי יעץ וליווי, מאפשר גישה למידע ממשלתי, לימוד אודות זכויות וחובות אזרחיות ואף ביצוע של אינטראקציות מקוונות שונות כגון, תשלומים, הגשת טפסים ופעילויות נוספות. בכל מציעה הספרייה ערך מוסף לתושבים, הן בתמיכה וליווי אישי לכלל האוכלוסייה הנדרשת למידע מסוג זה והן בשל היכולת של צוות הספרייה להגיע למידע הנכון, המדויק והנדרש בזמן קצר. וכמובן, השירות ניתן ללא כל עלות.
קטלוג ותוכנת הספרייה כאמצעי להעברת ידע ומידע ציבורי
בתחום החברתי ישנן יותר יוזמות של הספריות להידוק הקשר עם הקהילה וקידום קהילות חלשות. לדוגמא
, ספריה באייווה יזמה פרויקט שרות לקהילה של שימוש בטבלטים בתוך הספרייה. מתוך כוונה לעודד קריאה ושימוש בטכנולוגיות בקרב שכבות חלשות ללא גישה ויכולת לאמצעים טכנולוגיים שהינן חלק מהקהילה בה נמצאת הספרייה הציבורית.
הספרייה הציבורית של ניו-יורק מפעילה תכנית חינוכית שמספקת תמיכה אקדמית וחברתית לאוכלוסיות חלשות ובסיכון בשכבות התיכוניות.
בישראל, ישנן מספר דוגמאות לספריות ציבוריות אשר מספקות שירותי מידע וליווי לתושבים בנוסף לשירותי הספרייה הסטנדרטיים, כדוגמת ספריית הרצליה, ספריית נתניה, ספריית ראשון לציון ועוד.
בספריית הרצליה קיים מרכז מידע פעיל לתושב, המנוהל ע"י מערכת IDEA Lib
. המאגר זמין ברשת ומציע חומרים ציבוריים ומידע רב ומגוון (משפטי, אזרחי, מוניציפאלי ועוד) שאיננו חלק מחומרי הספרייה המסורתית לצד עמדות תמיכה ושירות אישי הניתנים בספרייה הציבורית.
(צילומי מסך מתוך מרכז המידע המקוון של מערכת הספריות – הרצליה)
דוגמא נוספת, ניתן למצוא בספרייה העירונית של ראשון לציון, אשר הקימה את "מרכז המידע והייעוץ לתושב" בשנת 2005, גם כן במערכת אידאה. המרכז פועל במסגרת ספריית "כותר ראשון" 
כחלק מן השירותים הניתנים ע"י הספרייה לתושבי העיר. המרכז, אשר פועל בשיתוף המנהל לשילוב חברתי בעיר ו ש.י.ל (שירות ייעוץ לאזרח של משרד הרווחה) הארצי, מעניק ייעוץ ועזרה ללא תשלום לכל תושבי העיר במגוון רחב של תחומים. המענה ניתן ע"י מידענים מקצועיים ו- 70 מתנדבים, בהם מומחים מתחומים שונים, עורכי-דין וסטודנטים למשפטים.
המרכז משלים את המידע הנמצא בכתובים (בספרים ובאינטרנט) ע"י שיחות אישיות עם מומחים, ייעוץ,
הכוונה, וסיוע מעשי.
מאחר ומרכז המידע ממוקדם פיזית בתוך הספרייה, מוקף בספרים ושרותי ספרייה אחרים, הזיקה בין השירותים ישירה. התושבים פונים אל הספרייה נחשפים למרכז המידע ומגיעים לבירור סוגיות אצל היועצים. או לחילופין, בשעה בה שוהים ממתינים במרכז המידע הם נהנים מאזור העיתונות וכתבי העת, מעיינים בספרים מסביב וכן הלאה.
בין הפונים אל מרכז המידע: לקוחות של הספרייה, פונים המופנים מהעירייה, מעמותות וארגונים, ממשרדי ממשלה, מש.י.ל הארצי וכו'.
מגמה זו של תפיסת הספרייה כמרכז מידע התחזקה לאורך השנים האחרונות, וסקר נוסף שערך מכון המחקר האמריקאי Pew בשנת 2016, מצא כי יותר ויותר תושבים ניגשים לספרייה בראש ובראשונה לצורכי מידע כלליים, גישה פיזית נוחה למחשבים וטכנולוגיות מידע נוספות כמו מדפסות (בחלק מהספריות אף מדפסות 3D ). המחקר אף מצא כי מנויים וקוראים קבועים של ספריות ציבוריות נוטים לאמץ טכנולוגיות חדשות מהר יותר מאחרים. יכולות החיפוש העצמאיות והיכולת להיעזר בשירותי היעץ בספריות הציבוריות, קשורות ותורמות לאימוץ מהיר יותר של טכנולוגיות חדשות כמו מדיה חברתית, אפליקציות סמארטפון וטכנולוגיות מתקדמות נוספות.
מתוך הדוח של מכון pew
בחלק הבא, הפיכתה של הספרייה למרכז תרבות ורוח, על שלל הפעילויות המתקיימות בה, התקציבים המופנים מהרשויות לטובת נושא זה והעשרת התכנים והאוספים התרבותיים בספריה לרווחת התושבים.
לחלק השני בסדרת הספרייה המתחדשת:
