התפתחות ממשקי OPAC משנות ה 80 ועד היום

התפתחות ממשקי ה OPAC משנות ה 80 ועד היום – מגמות, אתגרים ו UX

מאז פרץ האינטרנט לחיינו עברו ממשקי ה OPAC שינויים רבים ונדרשו להתפתח ולהתאים עצמם פעמים רבות ובקצב מהיר, בהתאם לסביבה הטכנולוגית המתחדשת ולדרישות הצרכנים המשתנות.
נהוג לחלק את התפתחות הקטלוג הציבורי המקוון ( OPAC ) לארבעה שלבים עיקריים, בהתאם לתקופות בהן ממשקי המשתמש השתנו ואף שינו את פניהן של הספריות הציבוריות.

 1990-1997 – כך הכל התחיל:

כניסתן של מערכות ממוחשבות ראשונות לספריות הציבוריות. בשלב זה המערכות היו מבוססות דוס וזמינות למשתמשים מתוך הספרייה בלבד. ממשק המשתמש היה טקסטואלי בלבד, סיפק רשימת מצאי וברובו היה מונחה תוכנה ולא משתמש, מה שחייב הכרות עם הפונקציות והקודים הנדרשים כדי לקבל את המידע המבוקש. מסיבות אלו, המערכות לא היו רלוונטיות כלל למשתמשי הקצה.
לקראת סיום שלב זה, האינטרנט התחיל להיכנס לחיינו והספריות החלו בתקופת הסתגלות ממערכות ישנות ( DOS ) לרשת האינטרנט.

1997-2000 :

האינטרנט מתחיל לתת אותותיו וממשקי חיפוש ראשונים זמינים למשתמשים גם מחוץ לספרייה.קטלוג ספריה ציבורית
הממשק ברובו עדיין טקסטואלי, אבל לראשונה ניתן למצוא היבטים גרפיים בסיסיים וכן דגש על 'צרכי המידע' של משתמשים ופחות על הצגת 'המצאי'.

2000-2010 – העשור הראשון של המאה ה-21:

מאופיין בדגש על צרכי המידע של המשתמשים. ממשקי המשתמש מאפשרים סט פעולות רחב הרבה יותר וישנו דגש על שימושיות ופעולות עצמאיות של משתמשי הקצה ולא רק של מנהלי המערכת.
בנוסף, ישנו שימוש ראשון באסטרטגיות חיפוש בידי המשתמשים (חיפושים בוליאניים), הצלבות מידע ממאגרי מידע שונים ועוד.
כמו כן, בעשור הראשון של המאה ה 21 אנו עדים לתחילתה של מהפכת ה- WEB 2.0 : שיתוף המידע ע"י הקהל הרחב ובהתאם לכך גם להיבטים ראשונים של אינטראקטיביות – אחד המאפיינים העיקריים שמלווים את התפתחות הממשקים מנקודה וזו ועד לימינו.
אינטראקטיביות הינה יכולת המדיום להשתנות ולהתעצב בהתאם לצרכי המשתמש ואף לכונן עמו דיאלוג.
מנקודת מבטו של המשתמש ישנם שלושה פרמטרים למדידת אינטראקטיביות של אתר:

  1. מנקודת מבטו של המשתמש ישנם שלושה פרמטרים למדידת אינטראקטיביות של אתרכיווניות: האם התקשורת הנמסרת באתר הינה ליניארית בלבד או מאפשרת יכולות תגובה והעברת מסרים חוזרת, הן בין המשתמש לאתר והן בין הגולשים לבין עצמם – מנגנוני תגובות, המלצות, ביקורות, שיתוף וכן הלאה.
  2. שליטת הגולשים וחווית המשתמש: כמה עצמאות מציע האתר למשתמש? זה כמובן תלוי ביכולת החופשית של הגולשים לעבור בין התכנים והמדורים באתר באופן דינאמי, עצמאי ורציף.
  3. זמן: מבחינת יכולת התגובה של האתר האם היא מהירה? האם יכולת הביצועים גבוהה?

2010-? הנגשה ומידע לכל

המאפיין העיקרי של תקופה זו הוא נגישות וזמינות של המידע בכל מקום, בכל זמן ולכל אחד. 6
הן לקהלים חדשים שעד כה לא היו חלק מהשיח האינטרנטי, כגון בעלי צרכים מיוחדים והן בפיתוח ממשקים חוצי-פלטפורמות אשר נגישים במגוון מכשירים, כגון Tablet , Mobile , מסכים גדולים ועוד.

לסיכום, ב 20 שנים האחרונות עברו ממשקי ה OPAC :

מעיצוב פונקציונלי לעיצוב ויזואלי: מעבר מממשקים מבוססי טקסט, יעילים אך טכניים במהותם לממשקים ויזואליים שמספקים חווית משתמש מלאה ובהם הצורך בתקשורת המבוססת על טקסט פוחת.
מפסיביות לאקטיביות: מעבר מממשקים שבהם היה המשתמש פסיבי ללא כל שליטה בממשק, לממשקי משתמש המצויים במידה רבה בשליטת המשתמש ומאפשרים לו לשוטט באופן עצמאי ולעבוד לפי צרכיו – הזמנות, הארכות השאלה, חיפושים שמירת שאילתות חיפוש. עידן ה   WEB 2.0 כבר אמרנו?
מתחביר (סינטקס) למשמעות (סמנטיקה)מכיוון שכיום ישנה רמה גבוהה מאוד של תקשורת חזותית בממשקים והתהליכים מיוצגים בסמלים גרפיים, יכול המשתמש להפעיל את הממשק באופן אינטואיטיבי, תוך התנסות חופשית, שכן הוא הבין את המשמעות (סמנטיקה) והתהליך, ללא צורך בקריאת הוראות עבודה ובזכירת פקודות (סינטקס) שהיו נחוצות בעבר בהפעלת ממשקים.
מ"כל דבר בעתו" ל"הכל פתוח": אם בעבר כל ספריה הייתה מציעה ממשק חיפוש משלה עם גישה לחומרים הנמצאים אצלה, כיום המגמה היא להציע למשתמשים ממשק שמאפשר חיפושים במגוון מקורות מידע בו זמנית, כולל הפניות למקורות מידע נוספים.
מתמיכה כללית לתמיכה הקשרית-ספציפית: מעבר מממשקים דלי משוב לפעולות המשתמש, לממשקים נגישים שבהם המערכת מסוגלת לנתח את צרכי המשתמש הספציפי (לפי הפרופיל האישי שלו, או לפי ניתוחי החיפושים שלו) ולספק לו משוב ייחודי לבעיה בה נתקל או לפעולה שהוא ביצע.
מ UI ל UXאם בעבר היה ברור כי חייב להיות "ממשק משתמש" ( UI ) שחושף את המידע לציבור הרחב, כיום הממשק חייב לספק גם "חוויית משתמש" ולהציע ערך מוסף למשתמשים שמבקרים באתר הספרייה. 

ולאחר שמנינו את כל מה האתגרים עימם התמודדנו עד כה, נסקור את האתגרים שעומדים בפתחנו כיום ובעתיד הקרוב:

  1. תמיכה במגוון מכשירים והתאמה לרזולוציות שונות – חוויית השימוש של הגולשים צריכה להיות זהה ללא קשר למכשיר / דפדפן בו מופעל האתר – Tablet , Mobile , מסכי מחשב ועוד. ולכן ה OPAC יהיו צריכים להיות זמינים במגוון המכשירים הללו.
  2. תקני נגישות – חשיפת הספרייה למגוון חדש של קהלים בעלי צרכים מיוחדים מחייבת התאמת הממשקים למגוון הצרכים של קהלים אלו.
  3. ריבוי ומגוון משתמשים – האינטרנט שחדר לכל מקום ומציע מידע זמין לכולם, מחייב בין היתר את ה OPAC להתאים למשתמשים ממגוון מדינות, שפות, צרכים, גילאים ויכולות שונות. כבר היום ניתן לראות בחלק מן האתרים אפשרות של סינון תוצאות החיפוש לפי מדינות ולפי שפות ואפשרות צפייה בפריטים בהתאם לשפת המשתמש. לדוגמא, אתר יורופיאנה וכן בספריות הציבוריות של ניו יורק וברלין.
  4. דרישות משתמשי הקצה ליעילות האתרים: מחייבים ביצועים מהירים, זמינות המידע בכל זמן ומקום ופונקציונאליות גבוהה שתאפשר למשתמש עצמאות מרבית.
  5. ויזואליות –  הוויז'ואל החליף את המילה הכתובה – פייסבוק, אינסטגרם ופלטפורמות נוספות הינן כבר חלק אינטגרלי מחיינו, אך טבעי הוא שנראה כניסה של מגמה זו גם ל OPAC . ואכן, הקטלוגים של הספריות הציבוריות המובילות בעולם כבר התאימו עצמם לעידן הוויזואלי (ספריית הקונגרס, הספרייה הבריטית, בוסטון, ברלין, ניו יורק ועוד) ובעתיד הקרוב נראה ספריות נוספות רבות שיצטרפו אליהן. הויזואליות באה לידי ביטוי כבר בכניסה לממשקים, מסכי החיפוש הצטמצמו לסרגל חיפוש פשוט, תוצאות החיפוש אינן רק טקסטואליות וכוללת תמונות, האייקונים החליפו את המלל ועוד.
  6. UX "חווית משתמש" – אחד הנושאים ה"חמים" ביותר היום בקרב ספריות ציבוריות ואקדמאיות הוא "חוויית המשתמש". ה UX – כולל את כל היבטי האינטראקציה של המשתמש עם האפליקציה / אתר (בענייננו, הקטלוג המקוון של הספרייה).
    ממשק משתמש מעוצב נכון משפיע ישירות על חוויית השימוש, שכן הוא מספק למשתמשי הקצה את הכלים הטובים ביותר להשיג את המטרה שלהם מהאתר ובכך מגביר את חוויות השימוש ומעלה את היעילות והסיפוק של המשתמש מהאתר.

איך ה UX יכול לבוא לידי ביטוי ב OPAC ? נדגים שלושה עקרונות עיקריים:

  1. ניווט מהיר: עיצוב אינטואיטיבי של הממשק מאפשר למשתמש להבין מהר מה עומד מולו ומה עליו לעשות כדי להגיע למידע שהוא צריך. בנוסף, על העיצוב להיות מונחה פעולה, כלומר להראות רק את החלופות הרלוונטיות לשלב הבא. כך הניווט פשוט וברור ובהתאם קבלת התוצאות מהירה יותר.
  2. מקריות – המלצות, מסלולי ניווט וגלישה אינטואיטיבית מובילים לגילוי מקרי של משאבים רלוונטיים, המסייעים למשתמשים להרחיב את היקף המחקר והלמידה שלהם בנושא מסוים באתר ובכך להעמיק את ההבנה והלמידה שלהם בנושא. דרך פופולרית לגילוי אקראי של מידע היא על ידי ביצוע המלצות המאפשרות למשתמשים ליהנות מן הבחירות שנעשו על ידי משתמשים אחרים, להעמיק את השימוש באתר ולהפיק ממנו תועלת רבה יותר.
  3. התאמה אישית: תוצאות חיפוש המותאמות לפרופיל האישי ולהעדפות המשתמש הן התוצאות הטובות ביותר עבור שאילתא של המשתמש. Google, Amazon ועוד רבים הרגילו את המשתמשים לקבל מידע ושירותים המתאימים בדיוק לצרכים האישיים שלהם. קטלוג תכנת הספרייה צריך להצטרף למגמה זו ולגרום למשתמשים להרגיש שהאתר מותאם במיוחד עבורם. למשל ע"י הצבעה על התוצאות הטובות ביותר עבור שאילתה מסוימת, הצגת אפשרויות פעולה המבוססות על הפרופיל האישי, על בחירות קודמות ואפילו ע"פ מיקומו של המשתמש.

איך ישמנו את העקרונות הללו בקטלוג אידאה החדש? על כך ועוד, בפוסט הבא שלנו.